Restoring a Mitzva

There are many commandments in the Torah which we have been unable to perform during our thousands of years of exile. Hashem has granted us a unique opportunity in our generation to fulfill some of these commandments.

One of these is the Mitzvah of Chatzotzros.

According to the Rambam it is a Biblical commandment to blow the silver trumpets in times of war and times of trouble for the Jewish People.

The creation of multiple sets of these has created a wave of excitement and discussion among rabbis throughout the Holy Land and the Diaspora.

בעניין תקיעת חצוצרות: במשנה בר"ה מבואר שבמקדש תוקעין בשופר וחצוצרות שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצוות היום בחצוצרות, ומוכח שבתענית תמיד תוקעים רק בחצוצרות, וכן נראה הלשון בתלמוד בבלי (ר"ה כז.) מקום שיש חצוצרות אין שופר וכן פסק הרמב"ם (פרק א' מתעניות הל' ד'), וכן תמה בבעל המאור (על הרי"ף ר"ה ו.) על שיטת הגאונים שנהגו לתקוע בשופר, ובירוש' אמרו לשון אחרת 'חצוצרות במקדש ואין חצוצרות בגבולין' ומשמע שבגבולין יש בתעניות שופר ולא חצוצרות וכן בבבלי תענית (יד.) שמריעין בתעניות בשופר עיי"ש ואמרו בירוש' (תענית ב' א') למה תוקעין בקרנות לומר הרי אנו חשובים כבהמה, והראב"ד (על הרי"ף ר"ה ו.) יישב הדברים שעל סדר הברכות יש חצוצרות ואחר התפילה מתחננין עם שופר, והרמב"ן (שם, וכן בביאור התלמוד טו.) חילק שבשעת מלחמה בעינן חצוצרות ובשאר צרות אפשר שופר ונראה מדבריו וכן מבואר ברשב"א להדיא שבשאר צרות אין קפידא במה תוקעין וכן נראה שנקט הר"ן שם, יש שרצו לבאר בדעת הרמב"ן שתוקעים בחצוצרות רק במחנה המלחמה, ולא כל המתענים על צרת המלחמה, דהנה הרמב"ן ביאר טעם הדבר שאינו נוהג אלא במלחמה דחצוצרות בכינופיא דכל ישראל תליא, והבינו דהכוונה היא כפשוטו שמתאספים כל ישראל למקום אחד [ואף דבמחנה אין כל העם נמצאים אנשי הצבא נציגי כל העם הם], אבל נראה ברור דכוונת הרמב"ן הוא משום שבמלחמה כל ישראל נתונים בצרה זו וכלשונו הברור במלחמות (ר"ה כז.) 'שכל ישראל תלויין בדבר', וכן בדרשה לר"ה כתב שאין חצוצרות נוהגות ב'תעניות דעיר אחת ומדינה אחת' (וכ"כ הריטב"א תענית יב:) מבואר דאין התאספות הקהל בפועל קובעת אלא האם הצרה היא צרה דכל ישראל. מ"מ ממסקנת הדברים ברור שבצרת מלחמה ודאי שיש לתקוע בחצוצרות ובשאר צרות נח' בזה ולהראב"ד בברכות חובה בחצוצרות ומלבד זה מתחננים בשופר ולרמב"ן וסייעתו מביאים או שופר או חצוצרות ורק לא יביא שניהם כאחד, ולהרמב"ם ובעל המאור מביאים דווקא חצוצרות ואין שופר בכלל, (בביאור הירוש' י"ל שתקעו בשופר כשהלכו לקברות או כעין זה וכמ"ש הראב"ד, עיי' רש"י תענית טז. "תנינן בירושלמי שהיו חוגרות שקין ויוצאין לבית הקברות ותוקעין בקרנות"), ובשו"ע סי' תקעה כתב שמתריעין בשופר ולא הזכיר חילוק ושם בביאור הגר"א כתב פשוט שנקט כן כי החילוק הוא בין שאר צרות לשעת מלחמה.